בציורי פרספקטיבה אנו יוצרים אצל המתבונן את האשלייה שישנו עומק בתמונה. המשותף בכל ציורי הפרספקטיבה האלו הוא שהם תלויי מסגרת, כלומר צריך שתהיה להם מסגרת: אם המסגרת של הגליון או מסגרת בתוך הדף, קו- אופק ונקודה או נקודות מגוז (מגוז מלשון נעלם ונגוז באופק, נקודת היעלמות) אליה או אליהן, במקרה של ציורים עם יותר מנקודת מגוז אחת, נמשכים כביכול כל האובייקטים המצויירים בתמונה. אופן הציור של ציורים כאלה נעשה או נוצר עפ”י רוב  בצורה מדוייקת יותר ולא ממש חפשית, ובאמצעות סרגל ויצירת הרבה קווי עזר שבסוף העבודה או בסוף השלב המסויים במהלך הציור, אנו מוחקים אותם

בתרגיל זה אנו נצייר מהדמיון פחות או יותר נוף עירוני פשוט של צומת רחובות מזווית הסתכלות כזו שנוכל לראות את שתי הדרכים נגוזות אל האופק לשתי נקודות שונות, ונשתדל כמובן להוסיף קצת חיות לתמונה…. אולי בניינים בפינת הרחוב מעברי חצייה, וכולי