בס”ד

יצירת ציור פרספקטיבה עם נקודת מגוז (נקודת היעלמות) אחת

בציורי פרספקטיבה אנו יוצרים אצל המתבונן את האשלייה שישנו עומק בתמונה. המשותף בכל ציורי הפרספקטיבה האלו הוא שהם תלויי מסגרת, כלומר צריך שתהיה להם מסגרת: אם המסגרת של הגליון או מסגרת בתוך הדף, קו- אופק ונקודה או נקודות מגוז (מגוז מלשון נעלם ונגוז באופק, נקודת היעלמות) אליה או אליהן, במקרה של ציורים עם יותר מנקודת מגוז אחת, נמשכים כביכול כל האובייקטים המצויירים בתמונה. אופן הציור של ציורים כאלה נעשה או נוצר עפ”י רוב  בצורה מדוייקת יותר ולא ממש חפשית, ובאמצעות סרגל ויצירת הרבה קווי עזר שבסוף העבודה או בסוף השלב המסויים במהלך הציור, אנו מוחקים אותם

בתרגיל זה אנו נצייר מהדמיון פחות או יותר נוף עירוני פשוט של רחוב, כביש במרכזו ומדרכות, חנויות ובניינים משני צידיו 

ראשית נצייר קו באמצעות סרגל בערך בשליש התחתון של הגליון באופן כזה שהוא למעשה ישמש אותנו כקו- האופק

על קו האופק הזה שיצרנו נקבע לנו את נקודת המגוז, היא נקודת היעלמות שהזכרנו לעיל, שאליה ננסה ליצור את התחושה אצל המתבונן נמשכים האובייקטים בציור

נצייר שני קווים, כמובן בעזרת הסרגל, מנקודת המגוז שעל קו- האופק עד לתחתית הגליון, שיהוו את קווי המתאר לכביש שעובר במרכז הרחוב

נצייר קו נוסף הפעם משמאל לקו הכביש השמאלי שיצרנו שישמש או שיציין את הקו הפנימי של המדרכה במקום שבו נמצאות החנויות ומעליהן הבניינים

במקרה של ציור פרספקיבה עם נקודת מגוז אחת, הקווים המצויירים באופן אופקי או אנכי בציור כמו למשל בבניין הזה כאן, תמיד יש לציירם במקביל לשולי או מסגרת הגליון, ורק הקווים שיוצרים את תחושת העומק או הפרספקטיבה, אותם צריכים לצייר עם יחס לנקודת המגוז ואותם גם נמחק, כלומר את החלקים שלא נצטרך בציור ואינם נראים, נמחק בסיום הציור של האובייקט

ובאופן דומה ניצור בניין נוסף על אותו הצד של המדרכה בהמשכו של הבניין שכבר ציירנו

וכאן נעשה דבר דומה רק בצד השני של הכביש, נוסיף שפה למדרכה, שוליים לכביש, מעבר חצייה קצת תחושה של חנויות, פסים על המדרכה וכיו”ב

וננסה גם להוסיף עוד קצת חיים לרחוב… נצייר חלונות לבניינים, רכב הסעות לתלמידים, תאורת רחוב, נכהה קצת את החלונות וגם את המדרכה

עד שבסוף התרגול נצא אולי אפילו מרוצים, ואולי אף עייפים והנה התוצאה בתאורות שונות ובמצבי צילום שונים