הבנת הגודל היחסי, המבנה והמיקום של החלקים השונים של הפנים, הינה אבן דרך ויסוד חשוב בפיתוח היכולת לצייר פני אדם מתוך הסתכלות או מהדמיון. כמובן שכל אדם נברא בצלם ופניהם של בני האדם שונים זה מזה וההבדלים כמובן עשויים להיות גדולים ומשמעותיים, ולכן גם אין ממש בנמצא איזו נוסחה שמתאימה לכולם ללא יוצאים מן הכלל. בתרגיל זה ובדף זה נבחן שילוב של שיטתו של אנדרו לומיס לציור הפנים בשילוב עם עוד מספר שיטות פשוטות יותר, באופן שכל צייר/ת או גרפיקאי/ת מתחיל או חובבן יוכל למצוא את דרכו וליצור צורת פנים נאה ופורפורציונית
כעת, עמ”נ למצוא היכן מסתיים הסנטר ואיפה ממוקם הקו התחתון שלו, אז עפ”י מספר השיטות שאנו עובדים לפיהן… המרחק בין קו הגבות (הקו שחוצה אופקית את המעגל והמרובע) לקו האף התחתון הוא בדר”כ קרוב או דומה למרחק שבין הקו התחתון של האף (שהוא הקו התחתון של המרובע) לתחתית הסנטר. אז נמדוד ונסמן את הנקודה בה הסנטר מסתיים
כיוון שכבר הצלחנו למקם את קו העיניים בתוך המבנה של הפנים, נותר לנו לצייר את העיניים עצמן, נצא מתוך נקודת הנחה, ועפ”י השיטה לפיה אנו עובדים… נאמר שבכל רוחב הפנים מהקצה העליון של האוזן האחת ועד לקצה העליון של האוזן השנייה הרוחב הוא בערך 5 עיניים של אותו האדם. נתחיל מציור קו מתאר של עין באזור אמצע קו- העיניים הזה, ונוסיף שתי עיניים לכל צד, ולבסוף נמחק את העיניים המיותרות
וכעת, כשהעיניים במקומן, ועוד אם נזדרז קצת וניצור את הרשתית והאישונים לעיניים באופן איורי כזה ולא ממש מדוייק, נוכל לומר עפ”י השיטה בה אנו עובדים, שרוחב האף בחלק התחתון שלו, שווה פחות או יותר, למרווח שיש בין שתי הנקודות היותר פנימיות של העיניים, ואילו רוחב הפה שווה בערך למרחק שבין האישונים בצד הפנימי שלהם